אחת השאלות שאני נתקלת בה יותר מהכל בשיחות המנטורינג היא: "מה את מציעה לי לעשות?". מתי להביא ילדים? כמה חופשת לידה לקחת? האם לחזור לעבודה? האם להשאר בבית? האם לקחת משרה כזו או משרה אחרת?

אותנו הנשים, מגיל צעיר, "מתכנתים" לוותר, להקריב, לעשות בשביל האחר, ובמיוחד בשביל הילדים שלנו. האמא הפולניה תנוח בקבר, ואולי בעצם תפתח קריירה בקבר…

אחד הקוים המנחים שעזרו לי לקבל החלטות כאלו ואחרות במהלך הקריירה היה המחשבה על הבת שלי. איזו מן אישה אני רוצה שתהיה? איזה בחירות אני רוצה שתעשה? וזה ברור שעבור הבת שלי אני רוצה הכל, אני רוצה את הטוב ביותר.

ומכאן גם הבחירה עצמה ברורה עבור כל אחת ואחת מאיתנו. ואני לא אגיד לכן מה לבחור, כי זה משתנה מאחת לאחת, ואפילו במהלך תקופות שונות בחיים אצל אותה אישה. וזה בסדר. כולנו שונות, וגם הבחירות שלנו שונות. העיקר שנהיה שלמות עם הבחירות שלנו.

אבל אני כן אספר לכן, שהדרך הכי טובה שיש לנו להשפיע על הבנות שלנו, לכוון אותן, ללמד אותן ולעזור להן עם הבחירות שלהן בחיים היא – דוגמא אישית.

חברה שלי שהוזמנה לאחת הפעמים הראשונות שהעברתי את ההרצאה "משחק של גברים" סיפרה לי שהבת שלי ישבה לידה כולה מרותקת ואז פנתה לחברה הצביעה עלי ואמרה: "נכון שהיא נהדרת?". והסיפור הזה, שממלא אותי גאווה כל פעם מחדש, עוזר לי להבין שבחרתי את הבחירות הנכונות עבורי וגם עבורה.

אז בפעם הבאה שאת מתלבטת, תשאלי את עצמך שאלה פשוטה: איזו בחירה היית רוצה שהבת שלך תעשה כשתגדל?

(אגב, מסתבר שהעצה הזו עובדת גם אם אין לך בת. מישהי שעבדה איתי פעם סיפרה שהיא שואלת את עצמה: "איזו אישה היית רוצה שהאחיינית שלך תהיה?" וזה עבד לא פחות טוב)