כולנו היינו בסיטואציה הזו: הראיון הולך מצויין, מקום העבודה נראה מבטיח, את מרגישה טוב, התשובות שלך לעניין, המעסיק הפוטנציאלי מתרשם ופתאום, משום מקום: "את נשואה?", "יש לך ילדים?" ולפעמים אפילו מגדילים לעשות ומתעניינים: "מה התכניות שלך?".

מה אומר החוק ומה קורה בשטח?

בישראל נחקק ב-1988 חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אשר אוסר בצורה ברורה על אפליה על רקע מין, גיל, מצב משפחתי, הריון, טיפולי פוריות, הורות ועוד. האפליה הזו מתייחסת גם לעובדים, וגם למועמדים (דורשי עבודה) בלשון החוק.

ספציפית, למראיין אסור לשאול שאלות כמו מצב משפחתי, גיל, מוצא, מספר ילדים, ימי מילואים או תכנון הריון. הסיבה לכך היא שהאינפורמציה הזו (מעבר להיותה מידע פרטי ואינטימי) עלולה לגרום למראייון להפלות לרעה בבואו לקבל את ההחלטה לגבי ההעסקה.

יחד עם זאת, הרבה פעמים השאלות האלו עולות במהלך הראיון, ומציבות את המועמדת בסיטואציה לא פשוטה. אם לא נענה על השאלה, נראה כאילו אנחנו לא משתפות פעולה, נעורר אנטגוניזם ובאופן כלי נפגע בסיכויים שלנו למול מועמדים אחרים.

אגב, אנחנו בישראל לא לבד עם הסיטואציה הזו. ברוב מדינות המערב נחקקו חוקים דומים, ועדין בשלב ראיונות העבודה עולות שאלות לא לגיטימיות. הנה למשל הכתבה הבאה מהטלגרף הבריטי: The most 'inappropriate' job interview questions women have been asked. שאלות כמו: "האם את נשואה?" או "האם את מתכננת להביא ילדים?" נפוצות מאוד גם בבריטניה. למעשה, סקר שפורסם לא מזמן הראה ש-70% מהמעסיקים בבריטניה חושבים שאישה צריכה להצהיר בראיון אם היא בהריון, ואחד מתוך ארבעה מראיינים חושב שהשאלה: "האם את מתכננת להביא ילדים?" היא לגיטימית.
גם בארצות הברית המצב לא הרבה יותר טוב, גם שם נשים מוצאות את עצמן מתמודדות עם שאלות שכאלו: 5 Illegal Interview Questions and How to Dodge Them

מה עושים כשהשאלה כבר נשאלה?

אם כבר מצאת את עצמך בראיון בסיטואציה שנשאלת שאלה שכזו שחודרת לפרטיות שלך, שגורמת לך להרגיש לא בנוח, ובפרט שאלה לא חוקית, יש לך מספר אופציות.

1. לסיים את הראיון – כן, זה לגיטימי לסיים ראיון במקרה כזה, ומעביר מסר חזק וחד משמעי. בכל מקרה, לא בטוח שאת רוצה לעבוד בחברה כזו.
2. אסרטיביות – את יכולה להודיע שהשאלה הזו חודרת לפרטיות שלך/לא חוקית ושאת בוחרת לא לענות עליה. תלוי בסיטואציה, אבל יש מצבים שבהחלט מעריכים אסרטיביות אצל מועמדים.
3.  לבחור לענות על השאלה האמיתית – בדרך כלל מה שמעניין את המראיין זה לא האם יש לך ילדים ובני כמה הם, אלא איך תתמודדי עם השעות והאם את צפויה להעדר מהמשרד. במקרה שכזה אפשר לנסות להבין מה מסתתר מאחורי השאלה, ולענות על כך. לדוגמא: "למה חשוב לך לדעת את זה? אתה חושש שאני אעדר הרבה מהמשרד? אני מודעת לעובדה שהעבודה היא במשרה מלאה, ואני יכולה לעמוד בכך".

באופן אישי, אני יכולה לספר שעבורי בדרך כלל האופציה השלישית היתה האופציה המועדפת עלי. באופן כללי אני מחפשת תמיד בחיים את גישת ה-WIN WIN ומנסה להבין איך להגיע לשם, מה חשוב לצד השני, מה חשוב לי ואיך מוצאים את הפתרון שמתאים לכולם.

אני מנסה להבין מה באמת חשוב לצד השני: האם זה היכולת שלי לעמוד בשעות הנדרשות? לעלות לשיחות בשעות הערב מול ארה"ב? החשש מהעדרות מהעבודה? או כל חשש אחר. ברגע שהבנתי את החששות של הצד השני, אני יכולה לבדוק ביני לבין עצמי איך אני פותרת את הסוגיה הזו. בין אם זה לצאת מהמשרד מוקדם כאמא צעירה, ולהתחבר מהבית לעבודה מול ארה"ב, אם זה להפגין שוב את ההתעניינות שלי במשרה, את הרצון לפתח את הקריירה שלי בתחום הזה, וכו'.

ואגב, אני מתייחסת כאן בעיקר לסוגיית האמהות, שזו המכשלה העיקרית בפני נשים. אבל גם בשלב שלפני, כשהמראיין "מתעניין" בתכניות שלך לעתיד, לגיטימי להגיד שאת לא סגורה כרגע על התכניות שלך. ומכאן את יכולה להסיט את הראיון ולספר כמה העבודה נראית לך מעניינת, כמה שחשוב לך להתקדם בקריירה ולשאול שאלות את המראיין לגבי אופי העבודה, אפשרויות קידום ועוד. באופן שכזה את לא מסגירה שום מידע אישי, אבל כן מפגינה התלהבות ועניין שיכולים לסייע ולהפיג את החשש שאת הולכת "להעלם בקרוב".

ראיון כבסיס לתיאום ציפיות

בעיני ראיון עבודה הוא תמיד סיטואציה דו-צדדית. ובדיוק כמו שהמראיין בוחן אותי, אני בוחנת את מקום העבודה, את הסביבה, את הבוס הפוטנציאלי וכו'. זו גם הסיבה שבדרך כלל אני לא נבהלת כאשר מראיין מעלה את נושא האמהות והילדים. אם המראיין לא היה מעלה את זה – אני הייתי מוצאת דרך להעלות את זה, והסיבה לכך היא תיאום ציפיות.

מי שמכיר אותי יודע שאני מאוד שאפתנית, קרייריסטית (כן, זו לא מילה גסה בעיני) ומשקיעה הרבה מאוד במקום העבודה. ודווקא בגלל זה, חשוב לי במיוחד להקפיד על הגבולות, ולא להתפשר במה שחשוב לי. במקרה שלי, ובמיוחד כשהילדים היו צעירים יותר, היה לי חשוב במיוחד לוודא שסביבת העבודה שלי תאפשר לי לצאת מוקדם חלק מהימים, להיות עם הילדים אחר הצהריים, ולהמשיך את יום העבודה מהבית אחרי שהילדים הולכים לישון. בעיני זה תנאי הכרחי, וכבר פסלתי מקומות עבודה פוטנציאליים שהרגשתי שבהם זה לא המצב. לפני מספר שנים היתה לי על השולחן אופציה להצטרף כ-CTO לסטארטאפ מרתק בתחום הפיננסי, ודחיתי אותה בלי להניד עפעף ברגע שהבנתי שאני לא אוכל לשמור על הגבולות האלו.

בשביל לנהל דיון אמיתי על הנושא, ותיאום ציפיות עוד לפני שאני חותמת על החוזה, אי אפשר להתחמק מהנושא, ללכת סחור-סחור, או לתת תשובה מעורפלת. מנסיון, מה שלא תשימו על השולחן מראש, בשלב המשא ומתן, יהיה קשה מאוד להשיג אחר כך.

להעביר את השליטה אלינו: מניעה היא ההגנה הטובה ביותר

יש בדיחה באנגלית שהולכת ככה:

Behind every good manager there is a good wife

אני זוכרת כשהתראיינתי פעם כאמא צעירה לתפקיד בכיר במשרת חלומותי, היה לי ברור לחלוטין שנושא הילדים יעלה, והיה לי חשוב להתכונן לכך מראש ולקחת את השליטה לידיים שלי. ניסיתי לשים את עצמי בנעליו של המעסיק הפוטנציאלי ולהבין מה חשוב לו, וממה הוא חושש. התכוננתי מראש, תכננתי מה להגיד כשהנושא יעלה, וחיפשתי במהלך הראיון את ההזדמנות הראשונה להעלות את הנושא.

ברגע שראיתי שהמראיין מגשש את דרכו כדי להגיע לנושא הילדים, מיהרתי לשלוף את הבדיחה הזו, ואז סיפרתי שבעיני יש לבדיחה הזו המשך:

And behind every good woman manager there is an excellent babysitter

בבת אחת המתח שבאויר התפוגג, שנינו צחקנו, ומכאן הדרך היתה פתוחה לספר על הזוגיות השוויונית שבביתינו, על מעגלי התמיכה שיש לי כאמא צעירה, ועל כמה שחשוב לי עם כל הגמישות, להיות בבית אחר הצהריים עם הילדים חצי מהזמן (בעלי בחצי השני). סיפרתי איך התמודדנו יחד, כמשפחה, עם סיטואציות בעבר (כמו מחלת ילדים) ותיארתי את השגרה שלי כאם צעירה שהקריירה חשובה לה. באותה ההזדמנות גם תיאמתי ציפיות על בוקר אחד בשבוע שבו אני מתנדבת ומגיעה למשרד רק בצהריים… את משרת החלומות שלי קיבלתי בסיום הראיון הזה, מבלי לוותר על מה שחשוב לי.

הסיפור הזה ממחיש בעיני את האופן שבו אני מתנהלת באופן כללי: מנסה לצפות תרחישים מראש, ולהכין מראש את התגובות שלי, או אפילו – למנוע אותם מראש. ברגע שאני מראש מספקת את התשובות, ומספרת את הסיפור בדרך שלי, אני לוקחת את השליטה על הסיטואציה.

אז איך תתכונני לראיון הבא שלך?

אני לא חושבת שיש כאן פתרון קסם שמתאים לכולן. כל אחת והסיטואציה שלה, הגבולות שלה ונקודות התורפה שלה. וכמובן, כל ראיון הוא שונה, מקומות עבודה והיחס שלהם לנשים שונה, ולכן ההכנה הכי טובה בעיני היא להכין תרחישים ותגובות.

בכל הכנה לראיון כדאי לענות קודם כל לעצמך על השאלות הבאות:

1. מהן נקודות התורפה או הנושאים הבעייתיים שיכולים לעלות בראיון?
2. מהם הגבולות שלך?
3. מה מחפש מעסיק פוטנציאלי? מה מטריד אותו?

ואחרי שענית לעצמך על השאלות האלו, את יכולה לבנות לעצמך את הסיפור שלך. את יכולה לתכנן את האופן שבו את מנהלת את החלק הזה בראיון, ולוקחת את השליטה לידיים שלך.

בהצלחה!