The Confidence Code: על נשים, גברים ובטחון עצמי

woman-1044142_1920

איך זה שגברים מרויחים יותר מנשים? איך זה שגברים מקודמים יותר בעבודה מנשים? ואיך זה שכשנשים כבר מצליחות, הן מקשרות את זה ל"מזל" במקום ליכולת? קטי קיי וקלייר שיפמן טוענות בספרן The Confidence Code: The Science and Art of Self‑Assurance שהרבה מזה טמון בבטחון עצמי, או יותר נכון בפער הגדול שבבטחון העצמי ובנכונות להעיז ולקחת סיכונים בין גברים לבין נשים. למעשה, קיי ושיפמן מראות בספר שלהן, באמצעות שלל מחקרים ועבודות שהן מצטטות שבטחון עצמי מושפע מאוד מהגנטיקה שלנו, ויש פער ברור בין גברים לבין נשים.

לפני שתסקלו אותי באבנים, שווה לעצור רגע ולחשוב על הנושא. שווה לקרוא את הספר הזה, שבעיני הוא פוקח עיניים ומעורר מחשבה, ולשאול את עצמנו, האם יש משהו שאנחנו יכולות להתחיל לעשות כאן ועכשיו כדי לחולל שינוי, עבורנו ועבור הילדות שלנו, והתשובה בעיני היא כן.

איך הכל התחיל?

קיי ושיפמן מספרות על ראיונות שקיימו עם נשים מצליחות, מנהיגות, נשות עסקים ועוד ואחד הדברים שבלט היה הפער הגדול שבין ההצלחה שלהן לבטחון שלהן. נשים סיפרו ש"היה להן מזל", נשים התוודו על תחושת המתחזה (Impostor syndrome) ועוד. קיי ושיפמן, עיתונאיות במקצוען, הבינו בעקבות 20 שנים של ראיונות שיש פער אמיתי באופן שבו גברים ונשים מעריכים את עצמם, באופן שבו הם מעריכים את סיכויי ההצלחה שלהם, פער בבטחון העצמי, או כמו שהן מכנות את זה: The Confidence Gap.

ובאופן מפליא, כשהחלו לחקור את הנושא, גילוי שורה ארוכה של מחקרים אשר מצביעים על העובדה שהבטחון העצמי מושפע הרבה מאוד מהגנים שלנו, שנולדנו איתם. וכן, יש הבדל בין גברים לנשים בתחום. אז כן, בטחון עצמי הוא בחלקו גנטי, בחלקו תולדה של הסביבה שלנו, והאופן שבו חינכו אותנו מגיל צעיר ובחלקו תלוי במה שאנחנו עושות.

הקשר שבין תעוזה, לקיחת סיכונים וטסטוסטרון

קיי ושיפמן מציגות שורה ארוכה של מחקרים בספר שלהן, אשר מראים הבדלים בין המוח הגברי למוח הנשי. וההבדלים האלו בסופו של דבר גם באים לידי ביטוי ברמות הבטחון העצמי. טסטוסטרון הוא אחד מהגורמים האלו.

טסטוסטרון, שלגברים כמובן יש הרבה יותר ממנו, מתקשר עם יכולת גבוהה יותר ללקיחת סיכונים והעזה. מחקרים מראים שסוחרים בבורסה לוקחים סיכונים גבוהים יותר בימים שבהם רמות הטסטוסטרון בגופם גבוהות יותר. וכמובן, היכולת לקחת סיכונים קשורה באופן ישיר לבניית בטחון עצמי. ככל שאנחנו לוקחים יותר סיכונים ומעיזים להכשל – כך הבטחון העצמי שלנו עולה. כמובן, יש כאן גם סוג של מעגל קסמים, מילכוד 22: ככל שאנחנו בטוחות יותר בעצמנו, אנחנו יכולות להעיז יותר, לקחת יותר סיכונים.

אגב, עודף טסטוסטרון גם הוא בעייתי, ועלול להוביל לבטחון עצמי גבוה מדי, ולקיחת סיכונים מיותרת. בנוסף, חוקרים בריטיים גילו שטסטוסטרון פוגע בשיתוף הפעולה וביכולת שלנו לפתור בעיות מורכבות אשר דורשות עבודת צוות  (Testosterone makes us less cooperative and more egocentric)

אצל נשים לעומת זאת ההורמון הדומיננטי הוא אסטרוגן, אשר תומך ישירות באותם איזורים במוח אשר מקושרים ליכולות חברתיות מפותחות ושיתוף פעולה, ומפחית את הנטייה לקחת סיכונים או להקלע למצבי קונפליקט.

ההבדלים בין המוח הנשי למוח הגברי

חוקרים ישראלים גילו שכבר בעוברים בשבוע ה-26 להריון מופיעים הבדלים ברורים בין המוח הנשי והגברי. ה-corpus callosum אותו החלק שמחבר בין הצד הימי לצד השמאלי במוח היה עבור יותר משמעותית אצל הבנות עוד ברחם. המשמעות היא שאצל הבנות כישורי השפה והתקשורת מפותחים יותר מאשר אצל הבנים. ואכן כבר בגילאי הגן ועד לבגרות רואים אצל הבנות כישורי שפה ומוטוריקה עדינה טובים יותר.

ההבדלים האלו מתחילים כבר ברחם, אך לדברי החוקרים חלק מההבדלים האלו ממשיכים לבוא לידי ביטוי לאורך כל חיינו. האתר הרפואי webmd הקדיש כתבה מלאה להבדלים האלו כאן: How Male and Female Brains Differ

מאמר שהתפרסם לאחרונה ב-Cognitive Neuroscience Society מצביע על כך שהבדל נוסף בין המוח הנשי לגברי הוא באונה הקדמית (orbitofrontal cortex). במחקר מעמיק שנעשה על 236 שתתפים בגילאים 8 עד 25, אשר בדק את רמות ההורמונים וכן הדמיה של מבנה המוח וניתח את הקורלציה עם לקיחת סיכונים. הבנים נטו יותר בצורה מובהקת ללקיחת סיכונים, לעומת הבנות ששיחקו באופן שקול יותר. למעשה, החוקרים גילו שאונה קדמית גדולה יותר אצל הבנים חיזקה עוד יותר את הקישור שבין רמות טסטוטרון גבוהות ללקיחת סיכונים.

אז מה אנחנו יכולות לעשות בעניין? לעשות!

המוח שלנו הוא אבר מופלא שמסוגל להשתנות ולארגן מחדש את החיווטים בתגובה לגירויים מתמשכים (פלסטיות של המוח). אנחנו בהחלט יכולות לחווט מחדש את המוח שלנו, אנחנו בהחלט יכולות ללמד את עצמנו לקחת יותר סיכונים. ולקיחת סיכונים מתקשרת באופן ישיר לבטחון עצמי ולתחושת המסוגלות.

שיפמן מסכמת את זה נפלא בסרטון הבא: When in doubt – Act!

בכל פעם שאנחנו מהססות, בכל פעם שאנחנו חוששות לקחת צעד, ובכל זאת מעיזות ובכל זאת לוקחות את הצעד, אנחנו מרחיבות את איזור הנוחות שלנו, את ה-comfort zone. וכל צעד שכזה עוזר לנו לבנות את הבטחון העצמי, מקל עלינו להעיז יותר בפעם הבאה…

אז בפעם הבאה שאתן מתלבטות אם לעשות משהו או לא, פשוט תעשו!

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s