אז החלטת להתחיל לחפש עבודה ולמצוא את ג'וב החלומות שלך? איך שלא תסתכלי על זה, הדרך לעבודה חדשה כרוכה בראיונות. איך מתכוננים לראיונות עבודה? איך מגיעים ברמת המוכנות הגבוהה ביותר האפשרית לראיון?

אנשים רבים שאני מכירה, ובמיוחד נשים, חוששים מהסיטואציה של ראיונות עבודה. חוששים מהצורך "למכור/לשווק" את עצמם, חוששים מהשאלות, וחוששים מכך שלא יהיו "מספיק" טובים. מצד שני, הרבה פעמים אני רואה אנשים שלא משקיעים מספיק בהכנה לראיונות, ומפספסים הזדמנות.

בעיני ראיון עבודה הוא סיטואציה שבה לשני הצדדים יש אינטרס זהה: לאסוף מספיק אינפורמציה,בפרק זמן קצר ומוגבל, שתאפשר לקבל החלטה לגבי ההתאמה. התאמה של המועמד/ת לארגון, ולא פחות מזה, התאמה של הארגון למועמד/ת. ובדיוק כמו שהארגון, והמראיינים מטעמו, משקיעים הרבה בהכנה לראיון, על מנת להגיע לתוצאות מוצלחות, כך גם אנחנו יכולות וצריכות להשקיע ולהכין.

One important key to success is self-confidence. An important key to self-confidence is preparation. –Arthur Ashe

המפתח להצלחה: מודעות עצמית

לפני שאת יוצאת לדרך, חשוב מאוד להכיר את עצמך. אחרי שלמדת מה חשוב לך ומה את מחפשת (הדרך לג’וב החלומות – חלק א’), חשוב גם להכיר מהן החוזקות שלך, ומהן החולשות שלך.

המודעות העצמית הזו תסייע לך להבין איך להשקיע את זמן ההכנה שיש לך לקראת הראיון בצורה המיטבית: לחזק את הנקודות החלשות שלך, את אותם נושאים שיכולים להכשיל אותך בראיון. ולא פחות חשוב, לעבוד גם על הנקודות החזקות שלך, אותם נושאים שיכולים לעזור לך להבריק בראיון, להתבלט, ולמצב את עצמך הרבה לפני המועמדים האחרים.

למשל, בסבב הראיונות האחרון שלי, היה לי ברור שנקודות החוזקה שלי הן בנסיון הניהולי הנרחב ונקודות התורפה שלי הן דווקא בחלק הטכני. בשנים האחרונות התמקדתי בעיקר בניהול ופחות בכתיבת קוד. ובהתאם לכך, בשלב ההכנה התרכזתי בחזרה על החומר מתואר ראשון (מבני נתונים, אלגוריתמים וכו') ורעננתי את הזכרון בכל מה שקשור לכתיבת קוד. יחד עם זאת, היה לי ברור שההזדמנות שלי להבריק ולהתבלט תהיה בראיונות הניהוליים, וגם לכך התכוננתי. עברתי על שאלות, והכנתי במיוחד שלל דוגמאות מנסיון העבר כדי להמחיש ולתקף את התשובות שלי.

הכנה ספציפית – הכירי את החברה

לפני שמגיעים לראיונות עבודה, כדאי מאוד לבצע מחקר יסודי על החברה שבה אתן מתראיינות, על המוצרים, על המתחרים, על סבבי גיוס, תרבות ארגונית ועוד. אם את שוקלת להתראיין בחברה גדולה, תוכלי למצוא אינספור מאמרים ברשת ואפילו ספרים שמתארים את החברה, את המוצרים, את ההסטוריה שלה ואת התרבות הארגונית.

לא פחות חשוב, כדאי לנסות ולאסוף כמה שיותר מידע על תהליך הראיונות עצמו. ישנן חברות שבהן התהליך מאוד מוסדר ומאורגן, לכל ראיון יש מטרה ספציפית, ואפילו ידאגו לשלוח לכם קישורים להכנה לראיונות. ה-recruiter של החברה יכול להיות מקור ידע חשוב, וכדאי מאוד לשמור איתו/ה על קשר טוב ורציף.

ודבר אחרון, כדאי מאוד לנסות ולברר מראש על המראיינים שלכן, לבדוק בלינקדאין, אולי אפילו לחפש אותם בגוגל. הרבה פעמים אפשר למצוא גם קטעי וידיאו מראיונות או הרצאות שיאפשרו לכן להגיע מוכנות יותר (ורגועות יותר).

הכנה מקצועית (ראיונות תכנה)

אחד הספרים הטובים והחשובים שאני מכירה בנושא ניהול צוותי תכנה הוא Peopleware של Tom de-marco. הפרק שמדבר על ראיונות עבודה, מתחיל בסיפור הבא:

:From HIRING A JUGGLER, Chapter 15 of Peopleware

?Circus Manager: How long have you been juggling
Candidate: Oh about six years

?Manager: Can you handle three balls, four balls, and five balls
Candidate: Yes, yes and yes

?Manager: Do you work with flaming objects
Candidate: Sure.

?Manager: …knives, axes, open cigar boxes, floppy hats
Candidate: I can juggle anything

?Manager: Do you have a line in funny patter that goes with your juggling
Candidate: It's hilarious

.Manager: Well that sounds fine. I guess you're hired
?Candidate: Umm… Don't you want to see me juggle
.Manager: Gee, I never thought of that

It would be ludicrous to think of hiring a juggler without first seeing him perform. That's just common sense. Yet when you set out to hire an engineer or a designer or a programmer or a group manager, the rules of common sense are often suspended. You don't ask to see a design or a program or anything. In fact, the interview is just talk

הסיפור הזה ממחיש בעיני את הבעייתיות הגדולה שבראיונות עבודה למקצועות ההייטק. ואכן, ארגונים רבים משקיעים מאמצים רבים בתכנון ראיונות שיאפשרו להם בהנתן מגבלות הזמן, המקום והנסיון לקבל תמונה מקיפה ככל האפשר של המועמד/ת. תמונה של צורת החשיבה, יכולת עבודת הצוות, יכולת קידוד, פתרון בעיות ואצל מועמדים מנוסים יותר גם תכנון מערכת (system design).

בחלק גדול מהמקרים, ראיונות תכנה ידרשו מכם לפתור בעיה באופן שיפגין את צורת החשיבה שלכן, יחד עם הבנה של סיבוכיות חישובית (בהסתמך על רקע במבני נתונים ואלגוריתמים) ולאחר מכן לתכנת את הפתרון (בהרבה מקרים על דף נייר או לוח מחיק). יש כאן הנחה בסיסית שלמדתן מדעי המחשב, או לפחות שאתן מכירות מונחים בסיסיים במבני נתונים, אלגוריתמים ובסיבוכיות. אם לא למדתן מדעי המחשב, או אם עבר זמן רב מאז התואר שלכן (כמו במקרה שלי), כדאי מאוד לעשות חזרה מקיפה על החומר הזה.

בלי קשר, רובנו מתכנתות על מחשב ב-IDE כזה או אחר, שכולל בדיקות syntax, אפשרות לגשת לתיעוד או לחילופין להעזר ב-stackoverflow. את כל אלו אין לנו כשאנו מתכנתות על לוח מחיק או על נייר, ולכן כדאי לתרגל את זה. אני במסגרת החזרה שעשיתי לקראת ראיונות טכניים, לא הסתפקתי בלכתוב קוד, אלא גם בחלק מהמקרים כתבתי את הקוד על נייר, העתקתי למחשב ואז קימפלתי והרצתי את התכנית כדי לקבל פידבק מיידי איפה פספסתי, ולמה לשים לב בסיטואציה של ראיון. כדאי מאוד לתרגל גם בדיקה והרצה של הקוד בראש (שונה לגמרי מ-debugger!).

הכיני מראש שאלות

בכל ראיון מגיע בסופו של דבר הרגע שבו שואלים אותך: "יש לך שאלות?". מצד אחד, זו ההזדמנות שלך ללמוד יותר על החברה, על התפקיד, על סביבת העבודה ועוד. הזדמנות שכדאי מאוד לנצל, ולכן כדאי להגיע מוכנות, ולא לנסות לאלתר על המקום.

מצד שני, אל תשלי את עצמך לרגע שהראיון נגמר. השאלות שלך מעידות עליך הרבה מאוד, ובמקרים רבים זה חלק בלתי נפרד מהראיון. לא כדאי לשאול שאלות שהתשובה עליהן ברורה, או שניתן להגיע לתשובה בקלות על ידי חיפוש מהיר בגוגל. מצד שני, גם לא כדאי לוותר על השאלות לגמרי, כי זה מקרין חוסר עניין.

אני זוכרת שראיינתי פעם מועמדת למשרת QA בכירה. כשהגענו לשלב שבו שאלתי אם יש לה שאלות, היא הודיעה שהתכוננה מראש, פתחה מחברת (תוך שהיא מסבירה שחשוב לה לנצל את ההזדמנות הזו, ולכן היא רשמה את השאלות מראש כדי שלא לשכוח) ו… שאלה שאלות מצויינות! לי זה אמר הרבה מאוד עליה, על ההקפדה על פרטים, על החשיבה המתודולוגית והמסודרת, על היכולת לראות את התמונה הגדולה ולהבין אותה, וגם לצלול לפרטים – תכונות שחשובות בעיני במיוחד במשרת QA. למותר לציין שאת העבודה היא קיבלה 🙂

 

סימולציות!

כבר המלצתי כאן בעבר על הספר The Confidence Code: על נשים, גברים ובטחון עצמי. אחת המנטרות החשובות שלקחתי מהספר הזה הינה: "Practice makes confidence". מנטרה שנכונה בהרבה מקרים, ובמיוחד בסיטואציה של ראיונות עבודה. כדאי מאוד לנסות ולערוך סימולציות של ראיונות עם חברה טובה או קולגה (אני אגב גייסתי את כל המשפחה לעשות איתי סימולציות: גם בעלי וגם הילדים!). הסימולציות האלו יעזרו לך להבין איפה נקודות החוזק ואיפה נקודות התורפה שלך (מודעות עצמית), ולהגיע מוכנה יותר ועם יותר בטחון לראיון.

כדאי לתרגל ראיון HR, פתרון בעיות, כתיבת קוד, תכנון מערכת ועוד. אם במקרה יש עוד אנשים שמחפשים עבודה יחד איתכן באותו הזמן, כדאי לערוך סימולציות אחד לשני. אני יכולה להעיד שלמדתי המון מהסימולציות, גם כהייתי בתפקיד המרואיינת, ולא פחות מזה – בתפקיד המראיינת. ההזדמנות לראות איך אנשים אחרים ניגשים לבעיה, חושבים בקול רם על בעיה ומתקשרים עם המראיין, הביאה אותי לתובנות חשובות לגבי האופן שבו אני מתנהלת בראיונות, ובהתאם לכך יכולתי להשתפר (במיוחד באספקט של התקשורת עם המראיין).

משאבים וחומרי עזר

אם הגעת עד כאן, אני מקווה שהשתכנעת כמה חשוב לנצל את ההזדמנות ולהתכונן לראיונות עבודה.

כמה אתרים וספרים שאני מצאתי שימושיים במיוחד:

• quora.com – מקור מצויין למידע על חברות, על התרבות הארגונית ועל תהליכי הגיוס והראיונות.
• glassdoor.com – מקור מצויין לחוות דעת על חברות (שנכתבות על ידי עובדים ועובדים לשעבר) וכן על תהליך הגיוס והשאלות שנשאלות בראיון.
• Cracking the code interview – ספר מקיף ומקצועי להכנה לראיונות הנדסת תכנה. ובאותו עניין, הנה הרצאה מצולמת של Gale Laakman McDowell, המחברת של הספר, עם כמה טיפים טובים להכנה לראיונות טכניים:

אז מהו השלב הבא?

אז אחרי שהבנת מהו ג'וב החלומות שלך, ומה את צריכה לעשות ואיך להתכונן על מנת להשיג אותו, נשאר פשוט… לצאת ולהשיג את ג'וב החלומות שלך. ועל כך בפוסט הבא בסדרה הזו: ראיון העבודה.

Choose a job you love, and you will never have to work a day in your life.” –Confucius"

בהצלחה!